יוסי וקסמן

על התערוכה

 

"ארבעה ילדים נהרגו אתמול (רביעי) בתקיפת חיל האוויר בחוף הים בעזה…

אסמעיל בכר, בן תשע, עאהד בכר, בן עשר, זכריא בכר, בן עשר, ומוחמד בכר, בן
אחת עשרה - שהיו ליד בית קפה סמוך - נהרגו מייד. כמה אנשים נוספים נפצעו
ופונו לקבלת טיפול רפואי…"

הארץ, 7/7/2014

 

ארבעה ילדים על חוף הים, אותו הים התיכון, הנמשך מתל אביב, דרך יפו, עזה ואלכסנדריה. חוף הים של ילדותי, של משפחתי, של אמי ואבי, של הסבתות והדודים שלי.
הים של כולנו, בעצם.

 

נולדתי ביפו, לאבא היה בית קולנוע בגבעת עליה, ג'בלייה.

מנמל יפו יצאו סבתא, אבא ודודה אסתר למסע חיפושים אחרי סבא שעזב לאירופה
בשנות השלושים.

מנמל יפו גלו סבתא ובני משפחתה לאלכסנדריה, בתחילת מלחמת העולם הראשונה
מפני שהיו נתינים רוסים באימפריה העות'מנית ולא הורשו להישאר בארץ כי נחשבו
לאויבי האימפריה.

את המסלול תל-אביב-רפיח-אל-עריש-נחל-ים עשיתי במשך יותר משנתיים בשירותי
הצבאי, בסיירת גמלים לחופה של ימת ברדאוויל בצפון סיני.

 

אותו הים. אותם הנופים. אותם הריחות. אותו החול. אותה הילדות ואותם הנעורים.

וארבעה ילדים בני תשע, עשר ואחת עשרה. מתים.

 

***