יוסי וקסמן

בתערוכה זו מבקש האמן יוסי וקסמן ליצור חוויית הצצה אל מסע חייו, אל משפחתו ואל אירועים ודמויות משמעותיים בחייו. וקסמן מזמין את הצופים אל מסע מלידה ועד מוות – מסע אבסורדי, הומוריסטי, מיני ויצרי, המתקיים דרך חרירי הצצה, תצלומים וציורים המוצבים בחלל.

​

הדימויים, בעיקר דיוקנאות, מופיעים בתצלומים הלקוחים מתצלומי משפחה ישנים ומתצלומים שצילם וקסמן לאורך חייו. הציורים מתארים את האמן עצמו מילדות ועד בגרות, ודמויות שונות שצוירו בהשראת תצלומים משפחתיים של קרוביו. הציורים מהווים מעין מראה עקומה וגרוטסקית של בני המשפחה של האמן, הבעות פניהם והלך רוחם מועצמים, והם מתוארים במבט אירוני וחומל
בו זמנית.

​

המבע האקספרסיבי מייחד את ציורי האקריליק של וקסמן, והם מצטיינים בצבעוניות עשירה, משוחררת וחומרית. משיחות המכחול עזות וסוחפות, הצורות רוטטות ומעוותות, וכך נוצרת גלריית דמויות דרמטיות וטעונות רגשית, המישירות מבט אל הצופה, ובה בעת מזמינות אותו להביט בהן.

​

בקופסאות ההצצה, המפתות והמוצנעות בו זמנית, מציג האמן צילומים הומו-ארוטיים וקטעים וציטוטים מתצלומי משפחתו. הצופה מוזמן לרכון, להציץ מבעד לחרירי ההצצה ולחוות חוויה אינטימית, ועם זאת מלאכותית בעליל.

​

מקור ההשראה לקופסאות ההצצה היא יצירתו של מרסל דושאן "נתון" (1946-1966). במיצב זה מביט הצופה דרך חריר הצצה בדלת עץ ישנה אל פרצה בחומת לבנים, שבעדה נשקף נוף פסטורלי, ולפנים, על מצע של עשבים וזרדים, שוכבת אישה עירומה. במיצב של דושאן, ההתבוננות דרך הסדק מאפשרת מבט אל עולם אחר, עולם אסור ונסתר, ארוטי ואפל. וקסמן מקצין את אקט ההצצה ומוביל את הצופה אל עולם הפיפ-שואו, עולם מפוקפק, שדימוייו נעים בין ארוטיקה לפורנוגרפיה.

​

וכך, בוחר וקסמן להזמין את הצופה לפלוש אל המרחב הפרטי שלו באקט אסור, דרך חרירי הצצה ומבעד לחור המנעול: "מבחינתי, חוויית ההצצה דרך חריר היא אותה חוויה שמתארים אנשים שחוו מוות קליני. הם רואים לפניהם תעלה שבסופה קרן אור בוהקת, וכהרף עין חולפים לנגד עיניהם אירועים ודמויות משמעותיים בחייהם."

 

רינה גנוסוב,

אוצרת התערוכה.

***